חלימה בהקיץ ואנשי חזון

היבטים על היכולת האנושית "לחלום"

הגבול שבין דימיון למציאות הוא חומה מוצקה עבור רוב האנשים.

נדרש המון מאמץ ואומץ על מנת לשבור ולעבור חומה זו. ר וב האנשים לא יעיזו לעשות זאת ואלה שינסו עלולים להיתקע או לאבד את דרכם בתהליך (להיכנס למצב קוגנטיבי של "לימבו" שמהותו מצב הזייתי בו אין יכולת להבחין בין דמיון למציאות).

אנשים בעלי יכולת מולדת ל"חלימה" נחשבים לעיתים ל"חולמים בהקיץ" מבלי להבין את הפוטנציאל הגדול הטמון ביכולת זו. הפוטנציאל הזה הוא הוא היכולת האנושית "לראות ", הפוטנציאל של חיפוש אחר "חזון".

קשה לבטא ולחשוף פוטנציאל זה ב"חיים האמיתיים" היות והוא נחשב כיכולת השמורה ל"מנהיגים" או במקרים מסויימים ל"יועצים". אנשים רבים חושקים בתפקיד ה"מנהיג" רק משום שהוא נחשב ליוקרתי ומושך. מסיבה זו רבים מבעלי יכולת זו מעדיפים "להתחבא" ולבטא אותה עבור עצמם כ"אומנים" מבלי לרצות או לנסות למלא תפקיד עבור הכלל.

יש הבדל משמעותי בין הכרה אישית ביכולת זו לבין מציאת האנשים וההזדמנויות הנכונות להשתמש בה לטובת האדם עצמו ולטובת אנשים אחרים. יש צורך בסביבה חברתית תומכת על מנת לחשוף ולבטא יכולת זו. בסופו של דבר חשוב לזכור שעל כל "חולם/ת" מוטלת האחריות למציאת הדרך האישית והייחודית לבטא מתנה ומעמסה זו בחייו/ה.

נכתב וצולם על ידי רונן ליבוביץ