עפים במרחבי החלימה

סדנת ציור בהוסטל בכפר כנא, 13.03.15

הפעם הגענו להוסטל חדש שנפתח – בכפר כנא.

לפני כל סדנה יש המון הכנות שנעשות לפני שאשכרה מגיעים לשלב הציור והן מורכבות. הפעם לפני הסדנה הזאת היו הרבה עיקובים ומגבלות.

עיקובים של מזג אויר וחוסר סנכרון בשילוב של מגבלות התנידות ואוטו שהתקלקל..

בקיצור, החיים קרו לנו בדרך…

מתוך המקום הזה של הקושי הבעתי כוונה טהורה שנצליח לקיים את הסדנה.  

ומתוך הכוונה הטהורה שלי יכולתי להרגיש פתאום כמה חשוב לי ולאלו מסביבי ולאדמה (אמא אדמה), ההילינג שנוצר מחיבור הלבבות של האנשים.

תפילותי נענו והצלחנו להגיע בשלום ובזמן והסדנה התקיימה ובנוסף חזה קיבלנו תרומה של ציוד וצבעים מסניף – ארטא בנצרת. 

הייתה חויה מדהימה.

תוך כדי הגיע קבוצה של אנשים בעלי צרכים מיוחדים. אני באופן אישי הרגשתי מאוד נעים רק לעמוד לידם ולצייר את הציור הפרטי שלי. חשתי איך האנרגיה של הרוגע והשקט של האנשים המיוחדים מהווה עבורי השראה לציור הפרטי שאותו ציירתי בזמן הסדנה.

מעבר לכך היה חשוב לי שתהיה חויה של ציור משותף. אנשים מציירים יחד בציור משותף זאת חלק ממטרת מסע הציור האינטואטיבי אליו יצאנו.

תמיד נראה לי שאני יכולה לתכנן את המסלול של המסע או מה בדיוק יתרחש במהלך סדנה. אני לומדת שהכול אפשרי והכול משתנה כל רגע. בתכנון שהיה לי לפני רציתי להציב בד קנווס גדול במרכז איזור התרחשות הסדנה בכדי שניצור ציור אחד משותף.

כמובן שכך לא היו הדברים.

בעלת המקום מורא, רצתה שנצייר על הקיר של מחסן ישן ליד ההוסטל. כך קרה שלבסוף נוצרה שם בקיר של המחסן חווית הציור המשותף.

רק שניה לפני שהלכנו במבט חטוף לעבר קיר המחסן הבנתי שזה קרה בעצם אבל ממש לא כמו שדמיינתי או תכננתי ובלי ששמתי לב לכך בכלל.

כמו בחיים 
תודה לענבל טימור שצילמה אותנו תוך כדי הסדנה